|
אם היה פעם גבול
הרי שדמעותיך טשטשו
ואין זכר לרצונותיי
סחרחורת קלה אוחזת
בין דחיפה למשיכה
אז אני עוצמת את עיניי
פתאום הן נפקחות
ואני כבר לא ילדה
לא תצליחי לעבוד עלי
עכשיו אני עוזבת
ואמרת לי אתמול
סליחה שהייתי אימא קשה, מאוחר מדי |
|
|
אני הולך לבלות
את השבוע הקרוב
בחמ"ל בבור של
הקריה, כמה
קומות מתחת
לאדמה, כולל את
השבת האחרונה
בחודש. זה מקום
צפוף, אפור,
נטול חמצן
ומסריח.
אני חושב שהצבא
צריך לממן לי
ואליום. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.