|
אם היה פעם גבול
הרי שדמעותיך טשטשו
ואין זכר לרצונותיי
סחרחורת קלה אוחזת
בין דחיפה למשיכה
אז אני עוצמת את עיניי
פתאום הן נפקחות
ואני כבר לא ילדה
לא תצליחי לעבוד עלי
עכשיו אני עוזבת
ואמרת לי אתמול
סליחה שהייתי אימא קשה, מאוחר מדי |
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.