מתעוררת יחפה
כמו אפרוח מ-ביצה
מתערבבת עם יום, אותה שמחה
לקח לך זמן, הכול כל-כך יפה
ושוב אתך, אותו מבט
איך הגוף שלי-שלך, הופך גוף אחד
עובר כאן ואוסף את השברים
של החלקים הפזורים
הייתה מראה, נשברה.
תשמע את השמיים מוכים ברקים
תראה את העצים נשברים
והדונג נשפך
כשהחומר בידיך - זה מוכח.
השלכת מאחוריו
עוד מיתר - צלילו נפלט
גשם עז בחוץ ניתז
לקבל באהבה - לשאוב מתוכה
היא מחכה לו בפינה
יום אחד יפגוש אותה
אז יאמר בענווה לה
ויברח מגופה - לא ירצה מלבדה
אהבה שורפת, אהבה מבקשת,
רגע ארוך אחד,
איתה.
אכן היו מחדלים
נהגו על-פי שלהם הכללים
לא היו להם נספחים
כמו הרישומים בתעודה הזהות
ותראה את המשפחות - כואבות
אין מחיר לבוסר האבות.
אל המידבר אני פוסע
אל הצוקים הגבוהים
בדיונות אני שוקע
אפוף הרהורים
שיירות גמלים באופק אל המידבר
נכנס עם תרמיל על הגב
אני עדיין לא יודע לאן אני שייך
אחרי שבוע של שמש מידבר -
הגרון מתחיל להתייבש
אני מרגיש שאני נגמר
והכול מתחיל להשתבש. | 