בעולם מצופה ממתקים, ילדה שאנו מוצאים,
עם סוכריה ביד, טעם כל כך חביב.
היא אהבה את המתיקות, תענוג מתוק,
אהבתה לסוכריות על מקל, מראה צבעוני.

עם כל ליקוק, העיניים שלה היו נוצצות,
הטעמים רוקדים, כמו חלום גחמני.
תות שדה, דובדבן ולימון כל כך חמוצים,
היא התענגה על כל אחד, מ-כל הלב.

בידיה, קשת בענן של גוונים מתערבלים,
היא תסובב את הסוכריה, כאילו כדי לשעשע.
הלשון שלה הייתה רוקדת, סימפוניה מתוקה,
כשהסוכריה נמסה, הו, כל כך בחן.

במהלך ימי שמש ובחיבוק של הירח,
אהבתה לסוכריות על מקל הותירה עקבות מתוקים.
כל ליקוק הביא שמחה, כמו שום פינוק אחר,
תענוג פשוט, באמת קשה לנצח.

וכשהתבגרה, אהבתה נשארה,
לגבי סוכריות על מקל, התשוקה שלה מעולם לא דעכה.
ש-כן בכל ליקוק, טעם של אושר צרוף,
תזכורת לנשיקה התמימה של הילדות.

אז הנה לבחורה עם סוכריה על מקל ביד,
סמל לשמחה, בעולם כה גדול.
יהי רצון שתשוקותיה המתוקות לא ייפסקו לעולם,
כשהיא מתמכרת לשלווה של הסוכריה.