אני שונא את ביבי לא מהיום. וגם לא מתחילת המחאה. וגם לא
מהבחירות שבהן הוא חזר וגם לא לפניהן. אני נגדו מההתחלה. מהפעם
הראשונה שהוא הופיע בחיי. כבר מגיל 13-14. אני זוכר שכבר בפעם
הראשונה שראיתי אותו אמרתי לעצמי "זה בן אדם שקרן". כשראיתי
עליו את המערכונים בחמישייה אמרתי "בול!". לא בעקבותיהם אגב.
קודם חשבתי עליו ככה, אחר כך אמרתי "בול!".
ואני לא אומר את זה כדי להתנשא חלילה, כאילו  להגיד: "אני
הייתי ראשון", ''הראשון לזהות", "תראו אותי"... אלא מהסיבה
הפשוטה, אך החשובה, שיכול להיות שאני טועה. יכול להיות שהבן
אדם מדבר רק אמת, כל הזמן. שגם כשהוא מנסה לשקר הוא לא מצליח,
כמו ב"שקרן שקרן". יכול להיות שהבן אדם אידיאולוג אמיתי, ציוני
אדוק, שרואה אך ורק את טובת אזרחי ישראל לנגד עיניו, באופן
שווה לגמרי, רק שקצת יותר ליהודים, כמו שצריך כמובן.
אבל אני סומך על עצמי. אני מאמין שאם החושים אמרו לי בגיל 13
שאני לא מאמין לבן אדם, וכל השנים האלה עד היום הם אומרים לי
את זה, וגם ברגע זה, שאני חושב לעצמי מה אני חושב עליו, אני
אומר לעצמי "הבן אדם שקרן, אני לא מאמין למילה שלו, ולמען
האמת, אם להיות כנה עם עצמי - אני שונא אותו", אז זה כנראה
נכון. אני לא מכיר אותו אישית כמובן, כך שאני לא יכול להגיד
שאני שונא אותו מתוך היכרות אישית, אבל גם את היטלר לא הכרתי
אישית ואתם יודעים... ואני לא משווה חלילה! רק נתתי דוגמא לכך
שזה אפשרי ואף מותר, לשנוא אישיות ציבורית בלי להכיר אותה
אישית.
בקיצור, אני מאמין - לא יודע - שביבי הוא אדם רע, שלא רואה את
טובת הציבור לפניו, אלא אך ורק את טובתו האישית, והוא גם עושה
את זה בדרכים מושחתות כאלו ואחרות. ולכן - הוא צריך ליפול.
יש לי הוכחות? אפס (טוב, אולי אחת או שתיים). אז מה בכל זאת יש
לי? את עצמי. את חוות הדעת שלי. את החוש הבריא שלי. את היכולת
לשפוט אנשים לפי רושם ראשוני, ולהמשיך ולשפוט אותם לאורך זמן
ולגלות שאולי טעיתי, או שצדקתי...
אגב, יש אנשים שחושבים בדיוק הפוך ממני. יש אנשים, בני גילי,
שמכירים את ביבי אותו מספר שנים ומאותו גיל, וכל השנים האלו
מאמינים לו, באמת ובתמים. ואתם יודעים מה? יכול להיות שהם
צודקים ואני טועה. יכול להיות שהממסד שכל השנים האלה, ועדיין,
נשלט על-ידי השמאל, יצר איזו דמוניזציה של ביבי, ואני, כמו שאר
עדר השמאל, ולאחרונה גם רבים בימין, קניתי את הסיפור הזה שמכרו
לי, כשלמעשה ביבי הוא פורץ הדרך במלחמה נגד האליטות, והוא
הקורבן שנרדף על-ידי מערכת המשפט. וגם המחאה היא בעצם הינדוס
תודעה שנוצר בעזרת קופירייטרים מוכשרים שעמלים יום ולילה כדי
לשכנע אותי בתת-מודע שביבי יוצר פה דיקטטורה, כדי שאעזור להם
להפיל אותו בצורה לא לגיטימית, אחרי שנבחר בבחירות כשרות
וחוקיות.
אבל מה לעשות, לדעתי אני צודק. ואת זה אף אחד לא יצליח לשנות,
בינתיים. ולכן אעשה ככל יכולתי כדי להפיל את ביבי (במסגרת
הגבולות הגמישים של החוק, וללא אלימות).
ולמה אני מספר לכם את כל זה? כי חולדאי.
תסתכלו על הבן אדם ואז תסתכלו על עצמכם, ותחשבו לעצמכם - אני
מאמין לו? הוא דובר אמת או שקרן? אני חושב שטובת הציבור עומדת
לפניו או שטובתו האישית? אני חושב שהוא אדם ערכי או מושחת? ענו
לעצמכם בכנות ותחליטו. אני יודע מה אני עונה לעצמי. וזו דעתי
האישית בלבד. כל אחד עם הדעה שלו.
היופי במקרה של חולדאי, בשונה מזה של ביבי, הוא שאין צורך
לעשות הרבה. אין צורך ביציאה לרחובות. אין צורך באמצעים
משפטיים. אין צורך בהפיכה צבאית. הפעם צריך פשוט ללכת לקלפי.