זר בן בלי בית / אני הים |
הנישא בראש הגל.
לא הגל, הנמשך מקרקעית,
תהום, לא העומק או המים. אני
הים עצמו, כל הימים כולם, בכל
החופים. אין לי תחליפים. אני
אינני שאון המים הנסוגים
או צעקה נהדפת מצוקי הסלע,
אני הים. עצמי.
בהיעדרי,
בשפל הגדול,
אין מי שיכסה עליי.
בכל היקומים אין
שיתפוס את מקומי,
ולו לשעה קלה
לאחר צהריים אחד,
אין.
אני הים,
אני.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|