הייתי צריך לקפוץ לחנות הדיסקים לקנות לי קצת מוזיקה. הייתי
חם על R N B. קצב ובלוז. אולי זה הקיץ שעשה מהמוח שלי פורפרה,
הייתי מתייסר בסיוטים בשינה וקם ישר למקלחת קרה. הייתי חולם
דברים נוסח מטריקס, כאילו יש לי אפשרות להפוך לעצמי את המציאות
לאינטרנט ולהפך. לפעמים מה שמנע ממני בחלום היה משהו שאני צריך
לעשות, לפעמים תחבורה, לפעמים מקום שלא הצלחתי למצוא. או כמו
היום, איש שהוא צל, שהערים עליי קשיים. הייתי מתעורר ומתלהב
לרגע - במציאות לא יוכלו להפריע לי. אבל אז הייתי מבין ש-רק
חלמתי חלום וגם הוא היה נשכח די מהר בפרטיו. הבית היה מוזנח,
רהיטים זולים ושמש על הגג. מים חמים צריך לחמם, אבל מים קרים
תמיד יש במקלחת, אם אתה רוצה. ותדאג, איש, למים קרים במקרר, או
סודה או משהו. לא הייתה לי אפשרות להכין קוביות קרח כי המקפיא
היה מלא, והתבנית הייתה מתהפכת לפני שקופאת. יצאתי די מהר.

יצאתי אחרי שהתארגנתי. דברים פשוטים כמו ללבוש חולצה ולא הפוך.
ועוד בתחילת הדרך מעט התחרטתי. מה לי בחום הזה בחוץ בשביל כמה
דיסקים? לא יודע, כבר יצאתי, ותחשוב שבחנות יש מזגן. ניסיתי לא
להפוך את הגיטרה הספרדית שמוצבת באמצע החנות שהם הציבו כדי
שאנשים יהפכו, זה יישבר, והם יאלצו לשלם. לקחתי מהר את
הדיסקים, מה שבא ליד וביצעתי את העסקה בדלפק. המוכר נראה כמו
רובוט. הוא היה צעיר עם עור מתוח, והייתה נקודה ירוקה בכל אחת
מעיניו החומות. וכפות הידיים שלו היו ללא פגם בעור, כאילו לא
עבד עבודה פיזית מימיו.