היא מדברת בשנתה
היא כבר וויתרה על אהבה
האיש הולך ובא, הרבה עיסוקים
אבל כשהוא חוזר - הוא מראה לה פנים חמוצות

הוא גורם לה להרגיש כאילו היא מטרד
הרבה בקשות הוא נרתם להם,
בקשות גדולות, הרבה זמן
אבל כשהיא מבקשת אפילו משהו קטן -
הוא כועס
אין לי זמן, למה עכשיו
אבל גם בזמן אחר אין לו זמן

זה לא קל הצורך להישען על מישהו,
כשהוא כמעט ולא עושה אפילו את המינימום
ואם עושה - כועס על כך
היית עושה הכול לבד אם היית יכולה,
אבל את לא יכולה

יש אנשים שמעשים ומטלות באים להם בקלות,
הם כמו אש -
מרקדים כמו להבה ממעשה למעשה,
ממטלה למטלה
ברור שהיית רוצה גם - אבל את לא בנויה ככה
לפעמים מעשים הם כמו צליחת ים
איך תסבירי לו שאת לא כמוהו
למה הוא חושב שכולם צריכים להיות מסוגלים כמוהו.