היא מדברת בשנתה
היא כבר וויתרה על אהבה
האיש הולך ובא, הרבה עיסוקים
אבל כשהוא חוזר - הוא מראה לה פנים חמוצות
הוא גורם לה להרגיש כאילו היא מטרד
הרבה בקשות הוא נרתם להם,
בקשות גדולות, הרבה זמן
אבל כשהיא מבקשת אפילו משהו קטן -
הוא כועס
אין לי זמן, למה עכשיו
אבל גם בזמן אחר אין לו זמן
זה לא קל הצורך להישען על מישהו,
כשהוא כמעט ולא עושה אפילו את המינימום
ואם עושה - כועס על כך
היית עושה הכול לבד אם היית יכולה,
אבל את לא יכולה
יש אנשים שמעשים ומטלות באים להם בקלות,
הם כמו אש -
מרקדים כמו להבה ממעשה למעשה,
ממטלה למטלה
ברור שהיית רוצה גם - אבל את לא בנויה ככה
לפעמים מעשים הם כמו צליחת ים
איך תסבירי לו שאת לא כמוהו
למה הוא חושב שכולם צריכים להיות מסוגלים כמוהו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.