|
ידך הנוגעת ברגע כואב
מגע מחבק במבט של הלב
כשהסמקת אליי - לא נדרשו מילים
ידי עוד רועדת בשולי נשמתך
נושרים העלים מהעץ בגני
מכסים את גופי, מכסים את גני
זה מותר רק לנו, איש ואישה
בבועה בתומה
שני לבבות וגשר אחד הטווה חלומות
באהבה רק ארבעה אותיות
נצעד לאורכו לנצח לרוות. |
|
|
שעירה, שחורה,
חכמה כמעט כמו
עז.
גמבה, את הכבשה
השחורה של
המשפחה.
זוזו לסטרי
באיגרת רומנטית
לאהובתו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.