אז בא לי לפעמים לתת לך חיבוק
ככה פתאום, באמצע היום
בא לי להריח לך את השיער
ככה, סתם כך בלי שום סיבה
בא לי להעביר יד בשערך, ולהרגיש אותך קרובה
ככה, סתם ככה, סתם.

יום רודף יום ושעה רודפת שעה
מגלגל את העיפרון במשרד
מקליד במקלדת, מסתכל במסך
הפסקת צהריים
מחליף שלומות עם כל עובר ושב
מוצא פינת שולחן עם פינת חברה
בתאבון, תודה גם לך
בדיחות על העבודה, תלונות על פוליטיקה
מתי כבר נצא לחופשה?
נחמד היה כיף תודה, בוא נדבר לעשות משהו,
כן רעיון טוב, אולי שבוע הבא.

חוזר לעמדה, ומעיף מבט דרך החלון,
בחוץ בכביש "המהיר" אלפי מכוניות שעומדות ומחכות.
מרים את המבט למעלה, מצחיק העננים לבנים והשמיים כחולים, אבל
הייתי בטוח שבחוץ אפור ושיש אובך.
ואז זה מגיע פתאום, רצון חזק, סתם ככה,
לא ביקשתי, אבל הוא לא שואל
רצון חזק לחבק.. אותך..