בְּצָהֳרֵי יוֹם הַשִּׁישִׁי,
כַּאֲשֶׁר צִלְלֵי עֶרֶב נִטָּיוּ,
נַפְשִׁי חוֹצָה אֶת הַנָּהָר.
נֶחֱלָק לוֹ הַנָּהָר, אֵילָךְ וְאֵילָךְ
נַפְשִׁי מַכָּה בּוֹ בְּכוֹחַ וּבוֹקַעַת
אוֹתוֹ לִשְׁנַיִים,
מַדְלֶקֶת נֵרוֹתַיִים, נֵר מִכָּאן וְנֵר מִכָּאן
וְעוֹבֶרֶת אֶת הַנָּהָר בִּסְעָרָה.
בְּצָהֳרֵי יוֹם הַשַּׁבָּת
נַפְשִׁי מַמְתִּינָה לָהּ,
עוֹטְיָה אֶת גּוּפָהּ
עַד תָּסוּר הָעֲנָנָה הָאֲפוֹרָה
הָרוֹבֶצֶת עַל נַפְשִׁי,
וְיָצִיצוּ הַכּוֹכָבִים מִבַּעַד קִרְעֵי הָרְקִיעִים.
כּוֹס יְשׁוּעוֹתַיִים אֶש-ָּא,
בַּבּוֹקֶר וּבָעֶרֶב
קִידּוּשׁ לְאַחַר שַׁחֲרִית וּמוּסָף,
הַבְדָּלָה עִם צֵאת לַיִל,
וְאֶצְלַח שׁוּב אֶת הַנָּהָר,
אֲשֶׁר יָשׁוּב לִרְגּוֹשׁ וְלִגְעוֹשׁ
עַד לַשַּׁבָּת הַבָּאָה. |