ילד אחד רצה בלון.
ולא סתם בלון -
בלון אדום.
ולא סתם בלון אדום -
אלא בלון הליום אדום.

הלך נדנד לסבא שלו -
תקנה לי בלון, תקנה לי בלון.
סבו הנדיב אמר בחיוך -
אתה קטן מדי בשביל בלון.
כשתגדל - תקבל בלון.
אבל הילד רצה בלון כאן ועכשיו.
לכן היה נרגז.

הייתה בעיר בפארק הציבורי הגדול מסיבה גדולה.
יותר נכון - קרנבל.
כולם הלכו לקרנבל,
כי לא היו כמעט דברים אחרים לעשות.

בראש הילד צץ רעיון.
הוא ביקש מסבא שלו כסף כדי לבלות בקרנבל -
לקנות צמר-גפן מתוק ו-וופלים לימון.
סבו הנדיב נתן לו קצת כסף
והילד הגיע לקרנבל.
אבל למעשה הוא לא רצה צמר-גפן מתוק
ולא וופלים לימון.
הוא רצה בלון.
ולא סתם בלון -
אלא בלון אדום.
ולא סתם בלון אדום -
אלא בלון הליום אדום.

הילד הסתובב בקרנבל
וראה שבאמת מוכרים צמר-גפן מתוק
ו-וופלים לימון.
ונורא התחשק לו צמר-גפן מתוק
ו-וופלים לימון,
אבל הוא התאפק ושמר את הכסף
עד שנתקל במישהו שמנפח ומוכר בלוני הליום.
ובאמת היו שם הרבה ילדים שמחים
ש-קנו לעצמם בלוני הליום.
הילד רצה גם.
הוא אמר למוכר -

אני רוצה בלון.
ולא סתם בלון -
אלא בלון אדום.
ולא סתם בלון אדום -
אלא בלון הליום אדום.

המוכר חשב רגע וגירד בראשו,
הוא היה מעט מקריח.
זו 'בקשה קצת יוצאת דופן,
הוא אמר לבסוף.
יש לי הרבה בלונים.
ולא סתם בלונים -
אלא גם בהרבה צבעים.
וכולם בלוני הליום.
אבל בלון הליום אדום?
ב-'בקשה כזאת עוד לא נתקלתי.

הילד נראה מאוכזב
ואז אמר המוכר
כאילו חשב על משהו -

יכול להיות שיש לי פה
איזה בלון הליום אדום.
'תן לי לבדוק, אני אחפש,
תחכה מעט.

הילד חיכה
ובינתיים ילדים שונים
קנו מהמוכר בלוני הליום שונים -
אבל אף-אחד מהם לא היה אדום.

כשהיו כמה רגעים בהם
אף ילד וילדה לא הגיעו לקנות -
פשפש המוכר הזקן בתוך הקופסאות,
הרים קופסה והוריד קופסה,
בדק מה בתוכה
ולבסוף אמר בשמחה -

מצאתי לך בלון.
ולא סתם בלון -
אלא בלון אדום.
ולא סתם בלון אדום -
אלא בלון הליום אדום.

הילד שמח
והמוכר ניפח לו את הבלון בהליום,
הילד שילם את המטבעות והיה מאושר.
כי סוף-סוף יש לו בלון.
ולא סתם בלון -
אלא בלון אדום.
ולא סתם בלון אדום -
אלא בלון הליום אדום.