גיששתי אחרי הפתיל
העמדתי אותו זקוף
הצתתי אותו בגפרור
להבה צהובה השתרכה ממנו
הפתיל ענה לי בלחישה
בעוד השעווה נמסה והלהבה יציבה,
מרקדת קלות עם משבי רוח נעלמים,
אבל לא כבת
הבטתי על אור הלהבה
שצבע את קירות המערה זהב
וידעתי שלמקום זה בו הלכתי,
גם אלך, אבל אחר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.