ריפדתי קן חמים עשוי
זפת ונוצות רכות,
שהשלנו מעלינו בחפץ.
בחפזה הקמתי הכול,
בחשכת הליל.
שם, חשבתי, תנוח לה אמת
עטופה כליל, סתורה במוץ הרך,
קבורה היטב, שנוכל
ללטפה, להתהדר
בנוצותיה.
אך ביתי הולידה אחת
אחרת, רותחת
מבעבעת, שלייתה
צורחת דם
כל קן קופא לעומתה. ידיי
מגואלות
בזפת חם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.