|
התדקק העור
התקרב לקצה
נעשה עדין ורגיש
נעלם השיער
כל מכה קטנטנה
התפשטה כאדווה
הותירה טבעת
כחולה ושחורה
גברה החרדה
גדלה הדאגה
הרגל קשובה יותר לקרקע
חצי עין יותר דבוקה לרצפה
הזרוע רועדת
הכפה קלופה
הנפש נחבאת מאחורי החזה
מתקרבת אף היא לקצה הקצה
מתדפקת לצאת
כדבר הזה מעולם לא קרה
מעולם לא אירע כשהייתה צעירה
זה המצב כמות שהוא
זה המצב בלא כחל ושרק |
|
|
חשבתי לקפוץ
1000 פעמים
במקום ולומר "גע
גע גע, אני לא
משוגע"(מתוך
סיפור פשוט,
מכירים?)
אבל אני חושבת
שחוץ משכנים
זועמים, אמא
מבוהלת, ורגליים
כואבות, לא ממש
ייצא לי משהו
מזה...
נכון?
אחת ששפיותה
מוטלת בספק... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.