|
התדקק העור
התקרב לקצה
נעשה עדין ורגיש
נעלם השיער
כל מכה קטנטנה
התפשטה כאדווה
הותירה טבעת
כחולה ושחורה
גברה החרדה
גדלה הדאגה
הרגל קשובה יותר לקרקע
חצי עין יותר דבוקה לרצפה
הזרוע רועדת
הכפה קלופה
הנפש נחבאת מאחורי החזה
מתקרבת אף היא לקצה הקצה
מתדפקת לצאת
כדבר הזה מעולם לא קרה
מעולם לא אירע כשהייתה צעירה
זה המצב כמות שהוא
זה המצב בלא כחל ושרק |
|
|
שני כרישים
נפגשים. אומר
האחד לחברו:
"שמע, אתמול
בלעתי צוללן.
דווקא היה טעים,
אבל היום יש לי
צרבת וגזים".
"מטומטם!", גוער
בו הכריש החבר;
"צריך לקלף אותם
קודם!". |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.