עשר מטבעות יש לי בכיס,
כמספר הקבצנים שאולי אפגוש בדרך.
הדרך ארוכה ויש בה קבצנים הרבה.
מדי פעם אני מתגעגע לתקופה שבה גם אני הייתי קבצן.
אוסף מטבע למטבע, עד שאספתי עשר מטבעות.
וכל מטבע - לא בחינם לוקח, אלא מוסר ברכה.
מתגעגע אני אל הרגעים בהם הייתי שוקד על הברכות, מנסה ותופר
אותן לצרכי הלקוח.
לקוחות קראתי להם - לאנשים הטובים שנתנו לי מממונם.
עכשיו אני מורה. מורה ברכות לקבצים שאני פוגש בדרך.
מקבל ברכה תמורת מטבע ומוסיף עליה קידוש קטן לאות תודה.
וכשאין לי מה לומר אני אומר אמן.