אני פותחת את הדלת
בחדרנו יש כבר אור.
מסתדרת, מתיישרת
מחשבת לאחור:
לא הפגינו כאן הבוקר,
לא חסמו לי שום כבישים.
מה אומר לך הפעם,
מה גרם לי להקדים?
מה נכנס בי, שד משחת?
מי צלצל בפעמון?
לא קרקור ולא ציוץ הוא
לא זמזום ולא שעון.
חציתי את מפתן הדלת
כיבדתני במבט
יש לנו שעה של שקט
והרי זה לא מעט |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.