|
לצליליי הראפ יצאתי במחול
והיו לי סיבות מיליון
גם כשהשיבה פשטה על שיערי
הייתי כילד בן שש-עשרה
קל רגליים וקופצני
בבית היה ריח של זיעה, חמה
הטלפון העיר אותי מתרדמת החולמים
קמתי סהרורי ושטפתי פניי
הכול נראה כמו חלום בתוך המראה הלחה
השמש צנחה כמו לא יודע מה
אולי זה סוף העולם
אולי זה הסוף של העולם שלי. |
|
|
בראשית ברא ה'
את השמיים...
(בלה, בלה...)
ויהי ערב ויהי
בוקר, יום
אחד...
ויאמר ה': איך
הזמן טס
כשנהנים...
אתאיסטית בגמילה
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.