פעם, בעיר קטנה,
עלומה ולא ידועה בשם ירושלים,
חי ילד צעיר בשם איתן.
איתן היה ילד שמח וסקרן
שתמיד היה לו ניצוץ בעיניים
וחיוך על הפנים.
יום שמש בהיר אחד,
הוריו של איתן הפתיעו אותו במתנה מיוחדת -
מכונית צעצוע אדומה ונוצצת.
ברגע שאיתן שם את עיניו על מכונית הצעצוע האדומה,
פניו אורו בהנאה.
זה היה הצעצוע הכי יפה שראה אי פעם.
למכונית הצעצוע היו קימורים מלוטשים,
גלגלים כסופים וצבע אדום בוהק שהבהיק באור השמש.
דמיונו של איתן נכנס מיד למגמה יתרה,
כשהוא ראה בעיני רוחו את כל ההרפתקאות
שיהיו לו עם הצעצוע החדש שלו.
מאותו יום ואילך,
איתן בילה כל רגע כשהיה ער,
עם מכונית הצעצוע האדומה שלו.
הוא היה דוחף אותה על הרצפה,
מעמיד פנים שהוא שואג ברחובות ירושלים.
הוא היה משמיע קולות מנוע
ומפעיל מרוצים מרתקים,
עם פניות חדות וחגיגות ניצחון.
אבל יום אחד,
כשאיתן שיחק בחצר האחורית,
התרחש אסון.
כשהוא שלח את מכונית הצעצוע שלו
לעוף מרמפה מאולתרת,
היא זינקה באוויר,
רק כדי לנחות בהתרסקות חזקה לתוך שלולית.
איתן מיהר למקום,
ליבו שקע כשראה את מכונית הצעצוע האהובה שלו
מכוסה בבוץ ובמים.
דמעות עלו בעיניו,
והוא חיבק את מכונית הצעצוע בחוזקה,
בתקווה שהיא תחזור לחיים בקסם.
הוריו של איתן, שהבחינו במצוקתו,
הגיעו החוצה במהירות.
הם ניחמו אותו בעדינות
והבטיחו לו שהכול יהיה בסדר.
הם לקחו את מכונית הצעצוע פנימה
וניקו אותה בזהירות,
ניגבו את הבוץ וייבשו את המכונית במטלית רכה.
איתן התבונן בנשימה עצורה,
מקווה מעבר לתקווה
שמכונית הצעצוע האדומה שלו תהיה כשהייתה.
לתדהמתו של איתן,
מאמציהם של הוריו השתלמו.
מכונית הצעצוע האדומה נראתה כמעט כמו חדשה,
למרות שנשאה כמה שריטות קטנות כצלקות
מההרפתקה הבוצית שלה.
לבו של איתן התמלא שמחה
כשהבין שמכונית הצעצוע האהובה שלו
קיבלה הזדמנות שנייה.
מאותו יום ואילך,
איתן למד את הערך של טיפול ברכושו.
הוא כבר לא זרק את מכונית הצעצוע שלו בפזיזות
או השאיר אותה פגיעה.
במקום זאת,
הוא התייחס למכונית באהבה ובכבוד,
מתוך הבנה שאפילו הדברים הפשוטים ביותר
יכולים להביא שמחה ואושר עצומים.
שנים חלפו,
ואיתן צמח מעל מכונית הצעצוע האדומה שלו.
היא מצאה בית חדש בקופסה של זיכרונות ילדות,
אבל השפעתה של המכונית על חייו של איתן נותרה בעינה.
מכונית הצעצוע האדומה הפכה לסמל של חוסן,
והזכירה לו שגם כשדברים נשברים או נפגעים,
עדיין ניתן לתקן אותם ולהוקיר אותם.
כשאיתן התבגר,
הוא נשא את הלקחים שלמד ממכונית הצעצוע האדומה שלו
לכל היבט בחייו.
הוא פיתח תחושת אחריות והערכה
לדברים שבבעלותו ולאנשים שאהב.
ומדי פעם, בעודו מטייל במעבר הצעצועים בחנות,
ניצוץ היה מופיע בעיניו כשהבחין
במכונית צעצוע אדומה ומבריקה,
שהזכירה לו את השמחה והחוסן שעיצבו את ילדותו. |