יֵשׁ אֲנָשִׁים אֲמִתִּיִּים הוּא אָמַר
וַאֲנִי בָּכִיתִי
מִתּוֹךְ הַיֹּשֶׁר
הוּא מַבִּיט בִּי בָּעֵינַיִים

הֲלֹא הֵם הָיוּ מוּעָטִים כְּבָר קֹדֶם
הַצַּדִּיקִים, הָאֲנָשִׁים הַטּוֹבִים
וְשָׁתַלְתָּ אוֹתָם עוֹד בְּכָל הַדּוֹרוֹת
עַל מָה נִשְׁאֲרָה הַתִּקְווָה

יֵשׁ חוּט שֶׁאַתָּה לֹא רוֹאֶה
יֵשׁ קַו שֶׁתָּמִיד נוֹתֵן תִּקְוָה
אִם רַק כֻּלָּם יַקְשִׁיבוּ לַשִּׁירָה
שֶׁיּוֹצֵאת לָהֶם מֵהָעַמּוּד שִׁדְרָה

וַאֲנִי בָּכִיתִי
לֹא כִּי אֲנִי לֹא רוֹצֶה
לֹא כִּי אֲנִי לֹא מַסְכִּים
כִּי אֲנִי מֻותָּשׁ

אֲנִי חוֹלֶה
וֶאֱלֹוהִים כְּאִלּוּ לֹא רוֹאֶה
בַּחוּץ תְּשַׁכֵּל סַכִּין
פְּצָצָה אוֹ רוֹבֶה

הֲלֹא אֲפִילּוּ מֹשֶׁה אָמַר שֶׁהֵם לֹא יַאֲמִינוּ
וְנָכוֹן שֶׁהוּא טָעָה
אֲבָל לַדּוֹר הַזֶּה יֵשׁ תּוֹסֶפֶת קְלָלָה
לֹא אַנְשֵׁי אֵמוּן הֵם כְּלָל

כִּי אַנְשֵׁי אֱמוּנָה אָבָדוּ
מֵאָז אָבַד הַבַּיִת שֶׁל הָאַלּוּף
וְכָל הָאֲמִתִּיִּים
הָפְכוּ לְש-ַק אִגְרוּף שֶׁל שַׁקְרָנִים

וְיַבִּיט בִּי שׁוּב לְלֹא מִלִּים
בְּעֵינַי
אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁיֵּשׁ תִּקְוָה
אֱלֹוהָי

אֶשְׁאַל מִי הֵם אֱלֹוהֶיךָ
וְיֹאמַר שֶׁדִּבֵּר בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם
אֵיךְ יֵשׁ תִּקְוָה אִם הַשֶּׁבַח לֹא לְךָ
תָּמִיד יֵשׁ תִּקְוָה חֲבוּיָה

וְהֵם מְקַוִּים בְּנֵי מְקַוִּים
מָתַי פַּעַם אַחֲרוֹנָה הִסְתַּכַּלְתָּ כַּמָּה חָרָא
הַחַיִּים
וְכִי יֵשׁ לָהֶם בְּרֵרָה
רַק תִּקְוָה