מָה עוֹש-ִים
הַלֹּא הֶעֱלַבְתָּ בְּכַווָּנָה תְּחִלָּה
בָּאתָ בַּעֲלִילָה
עַל בְּנוֹתֵינוּ
הֶעֱנַשְׁתָּ אוֹתָן
שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁוּ בְּנוֹחַ
לִדְרֹשׁ מָה שֶׁבָּרוּר מֵרֹאשׁ
שֶׁהִיא רוֹצָה אוֹתְךָ, תֶּאֱחֹז בְּלִי לַחֲשֹׁשׁ
וּמָשַׁלְנוּ בָּהֶן שָׁנִים
כְּמוֹ דָּג גָּדוֹל שֶׁנֶּחֱשַׁב לְאִי
וּבִשְּׁלוּ עָלָיו
וְיִתְהַפֵּךְ
אָז עַכְשָׁיו הֵן חוֹש-ְפוֹת גּוּפָן
לֹא שֶׁאֲנִי יָכוֹל לַחֲש-ֹף שְׁמוֹקֵי
וְיֵשׁ בָּזֶה צֶדֶק
לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי רוֹצָה שֶׁתַּגִּיד אֶת זֶה רַק לִי
רַק לִי תַּגִּידִי, אַתְּ רוֹצָה שֶׁאֶחֱש-ֹף
וְאַחֲרֵי שֶׁאֲנִי וֶאֱלֹוהִים דִּבַּרְנוּ עַל זֶה
אַתְּ יְכוֹלָה אוּלַי לוּ הָיִיתִי פּוֹסֵק
אֲפִילּוּ לִדְרֹשׁ
נִמּוּקֵי עִמִּי לְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ
וְכֵן גַּם אֲנִי לֹא אוֹהֵב בְּעֵרֶךְ
גַּם אֲנִי רוֹצֶה לְהִיכָּנֵס לְגוּפֵךְ
אַךְ תַּשְׁאִירִי אֶת זֶה בֵּינִי לְבֵינֵךְ
פָּשׁוּט כִּי מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁהַכֹּול יִהְיֶה בֵּינִי
לְבֵינֵךְ
וְשֶׁאַף אֶחָד לֹא יִכָּנֵס בֵּינֵינוּ
וּכְשֶׁאַתְּ רוֹצָה שֶׁעוֹד יִרְאוּ
יֵשׁ אֲחֵרִים בֵּינֵינוּ וְתוּ לֹא
וְזִכְרִי שֶׁרָצִיתָ לַהֲרֹג אוֹתִי בְּגַן עֵדֶן
כְּדֵי שֶׁאֲנִי לֹא אֶסְתַּכֵּל בַּאֲחֵרוֹת
אֲנִי אוֹהֵב לְהִסְתַּכֵּל וְאַתְּ אוֹהֶבֶת שֶׁרוֹאִים
וְזֶה טִבְעִי
אֲבָל אַל תַּהַרְגִי אוֹתִי כְּשֶׁתִּתְּנִי
לְמִשֶּׁהוֹ אַחֵר לַחֲשֹׁב עָלֶיךָ
בַּדְּרָכִים שֶׁשְּׁמוּרִים רַק לִי |