בעולם של פלא, בהיר ומתון,
שם חי ילד, פראי לנצח.
עם צחוק כ-שיר היומי שלהם,
הם רקדו ושיחקו כל היום.

העיניים שלהם, כמו כוכבים, נצצו משמחה,
רוח כל כך טהורה, כל כך מלאת שמחה.
שום צער לא נשאר בליבם,
כי שמחה ואושר היו אומנותם.

בשדות של פרחים הם היו רצים,
רחצה בחמימות השמש.
עם כל צעד, צחקוק שהם היו משחררים,
התמימות שלהם, יצירת מופת אמיתית.

הצחוק שלהם הדהד באוויר,
מעלה חיוכים לכל מי שיעז -
לחזות באושר הזוהר של הילד הזה,
תזכורת לנשיקה הפשוטה והמתוקה של החיים.

הם מצאו שמחה בדברים הכי קטנים,
ריקוד של פרפר, ציפור שרה.
הלב שלהם, כלי של שמחה אינסופית,
הפצת אושר על פני כדור הארץ.

הו, ילד שמח, כל כך מלא בחסד,
אתה מאיר כל מקום קודר.
שהצחוק שלך יצלצל לנצח,
ושהאושר יהיה האביב הנצחי שלך.