שריפות בעירום בנמל הדייגים אשר אצל החומה
כך נשרפו השרכים אשר נמשו מן הים
והועלו באש קורבן ליצרים באשר הם
ערפילים כיסו את השמיים זהרורים-זהרורים
והייתי מטייל על אם הדרך ומועד על מרצפת שבורה
כשהיא הלכה - דבר לא נשאר, זאת עוד היא ידעה
אך נשאר הבהוב קולה מתלטף בכתלים,
כמו גלים עולים-יורדים, גאות ושפל
השאירה זיכרון קטן לנצור אותו בקופסה מלב זהב
ועל כך ידעתי כי נודדת היא.
לא הסתכלתי עלייך בעיניים נוצצות
כי אני אוהב אותך.
אלא כי הייתי שיכור
ואת היית יפה.
ודמיינתי אותי מזיין אותך.
את אמרת לכולם שאני אוהב אותך
וזה לא נכון.
רק את היופי שלך אני אוהב
ואת סיפוק יצריי. |