זר בן בלי בית / בלי מה |
המגבת מושלכת על השולחן
אן הכיסא או הספה, הנדנדה, הטלוויזיה
הכול
מדיף ריח של חול קרם הגנה ומלח
כאילו הבית מזיע
מן המאמץ להפוך למסעד,
לתמוך בו בנסיגה
הזאת מן החוף, הביתה,
בשפל. היא מונחת שם ימים,
לפעמיים שבועיים אחרי שצנחה לרצפה
אין לו עדיין כוח להרים אותה,
להודות
שהכול כאן תלוי על בלימה,
בלי מה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|