במעמקי לבי, אנחה כבדה,
כשאני נפרד לשלום, עם דמעה בעיניים.
פעם אחת, היינו קשורים באהבה כל כך חזקה,
אבל עכשיו, המנגינה של אהבתנו נעלמה.

אני זוכר את הימים שבהם נשמותינו היו שזורות זו בזו,
הצחוק שלנו, החלומות שלנו, שלובים לנצח.
אבל לזמן יש דרך לשנות את מסלולו,
ועכשיו, אנחנו עומדים בסוף הקשר שלנו.

האהבה שפעם פרחה כמו פרח תוסס,
עכשיו זה קמל, מאבד את כוחו.
ניסינו להחזיק מעמד, אבל זה חמק מאחיזתנו,
משאירים מאחור זיכרונות שנמוגים בעבר.

אני מאחל לך אושר, יקירתי, בשחר החדש שלך,
למרות שכואב לי לדעת שאני כבר לא נמשך.
דרכינו אולי מתפצלות, אבל האהבה שחלקנו פעם,
לנצח תהיה חלק מהחיים ששנינו חווינו.

כשאני מתרחק, בלב כבד,
אני מוקיר את הרגעים שהיו לנו מההתחלה.
כי עדיף לאהוב ולאבד, הם אומרים,
מאשר מעולם לא לאהוב, ולחיות בדיכאון.

אז, להתראות בגלגול אחר, אהובתי, עם כאב מר-מתוק,
אני אשא את המהות שלך, כמוקד אושר העבר שלי.
דעי לך שאני אוקיר את האהבה שהייתה לנו,
גם אם זה כבר לא, אני שמח שזה קרה.