אחת לשבוע
הוא חצה את גבולות
המחלקה הפתוחה
כדי להגיע לבקר
תאומים בני שמונה
בכל יום
שיחת טלפון
סגרתם את הגז?
הדלת נעולה?
הבוילר כבוי?
הילד הבלונדיני היה אומר
אבא, בוא אלינו עכשיו
והוא היה דומע
מהעבר השני של הקו
מתפוצץ מגעגועים
וחלומות גרנדיוזיים
מעשן
סיגריות אירופה בשרשרת
משתקם לאיטו שוב
מגדל תקווה בתוך כלוב חלוד
בשבילם
בשביל הילדים
בשביל החיים
הוא נורא השתדל
שר להם שירים
כל הזמן שירים
שירי בוקר
ושירי אהבה
כמעט אף פעם לא שירי ילדים
הוא ידע שהם מבינים
לא מבקשים מתנות
לא מתלוננים
נותנים לו לישון
נותנים לו ללכת
במונית שירות לחיפה
חזרה לבתים ישנים
מדיפים ריח הזנחה
ונפטלין
חזרה לזיכרונות בגרמנית
על אימא מוטרפת ואבא רופא מדופלם
על איך היה ילד רע
כמה רע הוא היה
כמה רע הוא עשה לכולם