היה ילד עם שיניים פנינים,
מי שצחצח שיניים ביום ובלילה,
הוא אהב את התחושה של פה נקי,
ומעולם לא החמיץ אף מברשת שיניים.

הוא היה מתעורר מוקדם, עם חיוך כל כך בהיר,
והלך לצחצח, בכל הכוח,
הוא היה תופס את מברשת השיניים שלו וסוחט קצת משחה,
מבריש, בלי זמן לבזבז.

הוא היה מצחצח מעלה ומטה, ומצד לצד,
מגרגר מים, בגאווה גדולה,
הוא אהב את הטעם של המנטה הטריה,
וידע שהשיניים שלו יהיו הצלחה.

הוא היה מצחצח אחרי הארוחות, ולפני השינה,
כשהוא קם מ-שינה,
ואפילו כשהוא חש פחד,
כי הוא ידע שהצחצוח הוא המפתח,
כדי לשמור על שיניו בריאות וחופשיות.

אז הולה לילד עם השיניים פנינים,
מי שצחצח שיניים ביום ובלילה,
שכולנו ניקח ממנו רמז -
לשמור על השיניים שלנו בורקות, בהירות ובלי חורים.