הוא נשאר לבד
הוא שתה מיץ פטל, הוא שתה ערק,
הוא עמד בפינה כאילו שהוא בעונש

איזה כיף זה לכתוב שוב
הוא אהב את אצבעות הרגליים שלו
פעם לא היו לו רגליים,
הוא אהב את אצבעות הרגליים שלו

הוא היה עומד במקלחת, מים קרים
ומקונן לאלוהים בעונג של כפור
הילדים הלכו לבית-הספר,
הוא לא ראה אותם מאז
הם חזרו, אבל הם כבר לא היו הילדים שלו

מאז שנשברה לו המפרקת -
הוא לא היה יכול לחיות
זרעים צהובים חריפים לנחיריים,
נשתלו באדמה
אבל לא צמחו פרחים
כי את הזרעים הוא הטביל,
בהרבה אלכוהול והרבה רחמים עצמיים

עקוד על המיטה,
כמו אימא שלו כשהיא מתה
עקוד על המיטה ומשתוקק לסיגריה
ומשתוקק ללגימות ערק
עקוד על המיטה כמו פסל שחצבו אותו באבן
והוא מרים את החדר במוזיקה טראנס,
כדי להרגיש שמשהו בכל זאת זז פה

והוא לא היה יכול לצעוק -
כי צחקו לו בפנים
גנבו לו את כספו ואת כבודו
האנשים הכי נאמנים לא בגדו -
אבל התעלמו
ואיזו נעימה התנגנה מהרדיו,
הזכירה לו אותו כשהיה קטן
אולי בכל זאת המצב לא כזה גרוע,
אולי בכל זאת הוא יכול להרים עצמו,
כמו שעשה פעמים כה רבות
אבל לא טוב לו, רע לו
למי טוב?

יותר מדי זמן
אני מבקש את מה שצריך
ולא מקבל

יותר מדי זמן
אני קורא לאבא שלי
והוא לא עונה.