אני מסתובבת בעולם הזה לבד,
לבי כמה שחבר יקרא לי שלי.
חיפשתי גבוה ונמוך, רחוק ורחב,
אבל נראה שהחיפוש שלי אחר חברות לא מצליח.

אני משתוקקת שמישהו ישתף אותי במחשבותיו,
ויקשיב לחלומות שלי ולפחדים שלי, גדושים ככל שיהיו.
לצחוק איתי בזמנים של שמחה,
ולהיות כתף לבכות עליה כשהחיים מעצבנים.

אבל אבוי, אני מוצאת את עצמי בבדידות,
רק עם המחשבות והמצב הרוח שלי.
אני כמהה שמישהו ישבור את השתיקה,
למלא את ימי בחום ובטוב לב.

אז אני שולחת תחינה ליקום למעלה,
לשלוח לי חבר להוקיר ולאהוב.
מישהו שילך איתי במסע החיים הזה,
ויהפוך את העולם ל-קצת פחות מלא במריבות.

עד אז, אמשיך לחפש למרחקים,
בתקווה שיום אחד הבדידות שלי תתפוגג.
כי אני מאמינה ששם בחוץ, איפשהו,
יהיה חבר שיראה לי שהחיים הוגנים.