פעם היה אדם עם תשוקה פירותית,
הוא אהב לשחק איתם, זה העלה את ליבו באש.
הוא היה מלהטט ומעיף אותם בקלות רבה,
והשמחה על פניו בהחלט הייתה שמחה.

תפוחים, תפוזים ואגסים בשפע,
הוא היה זורק אותם למעלה ותופס אותם פעם נוספת.
הוא היה פורס אותם ומכין סלט פירות,
וכישוריו הקולינריים היו תקפים באמת.

אהבתו לפירות הייתה די ייחודית,
והתשוקה שלו אליהם הייתה לרוב מגיעה לשיא.
הוא היה מתנסה במתכונים חדשים בכל יום,
והיצירות שלו תמיד היו שוות את העיכוב.

האיש ששיחק בפירות היה די מחזה,
חובב פירות אמתי, בכל הכוח.
אהבתו אליהם הייתה טהורה ואמתית,
ורוחו המשובבת זרחה לנצח.