16.07.2001

הִיא דְּמוּת אִישָּׁה
הִיא צְלָלִית שֶׁל לֹא נוֹדַע.
עֹמֶק מְדֻבָּבִים עַל ש-ְפָתֵינוּ
וּמַשְׁמָעוּת מְסַפְּרִים כָּל חַיֵּינוּ


בְּמָה מתגלמת נְסִיכַת לִבַּנּוּ?
מִיתוֹס וּרְדִיפָה אַחֲרֵי צוּרוֹתֵיהֶן הַשּׁוֹנוֹת
לְלֹא רבב יֹפִי מבואותיה

חיפשתיה

אַךְ אוּלַי הסחף בִּלְתִּי נלאה
וְנִשְׁלַט עִם כֹּוחַ צָפוֹן הַזְּמַן
משובותינו בְּעִצּוּב הַזְּמַן
וֶאֱמֶת רוּחֵנוּ אֵין?


דְּמֻיּוֹת דְּמֻיּוֹת נָעוֹת בְּשִׁחְרוּר סֶרֶט שֶׁחֹור
לָבָן
עִרְבּוּב שֶׁל צְבָעִים בִּלְתִּי נִסְתָּרִים.
בִּלְתִּי בְּרוּרִים תַּכְתִּיבִי הַסֶּרֶט.
וְהַתַּסְרִיט כֻּלּוֹ מִתְבַּקֵּשׁ בְּצָפוֹן רוּחַ הַחֶבְרָה


זוֹהִי בְּחִירַת מאווי המייתנו?


אוֹ רָצוֹן בִּלְתִּי נִשְׁלַט לִבְחֹור
בִּגְזִירַת הַמָּסַכִּים הָאֲפֹורִים וּמְלַאי עָשָׁן.
יֹפִי נִתְפָּס ממשוכות הַסּוּס הַדּוֹהֵר בְּיַעַר
הַנְּשָׁמוֹת.
דּוֹהֵר בנימי הַתְּשׁוּקָה הַפְּרוּעָה.
בֵּין שְׁבִילִי ופתוליי הַדִּמְיוֹן.
מָבוֹךְ תהומם לְלֹא גְּבוּל נִרְאֶה לָעַיִן וְכֻלּוֹ
אֵינְסוֹפִי
ביופיו.