הדלת נפתחת מהבית,
ישר לבית-קברות
בו אבא שלי מקושש עצים
ואני גוחן מתחת לשיבר ישן שבור,
ל-טיפת מים
העצים שבורים והעצמות שבורות
ולאף-אחד לא אכפת,
כאילו שזה נורמלי
אפילו הציפורים - הכנפיים שלהן שבורות
הן מטפסות על העצים עם המקור והרגליים,
כמו קופים
הדלת נסגרת מבפנים על בית-הקברות
והבית עולה בלהבות
אלכוהול וטבק מתפזרים לכל עבר
וערמות קלפים פרועות,
שנשרפים כמו עלים בשמש,
בחום הלהבות,
שתופסות את הרהיטים
ואת המיטות עליהן ישנים בני-אדם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.