|
הייתי במידבר המדבר
שמעתי שם דברים נפלאים
על האבנים הבוכות
על הציפורים בשמיים
שנשאו כל - אחת במקורה -
את שם האהוב או האהובה
על פני האדמה המתקלפת
של השפתיים שלך הסתיו .
הפחד היה כל כך כבד
כל כך סמיך - שתצלול !
אלה שנפרדו - נגמר משחקם בחול -
מסתכלים אל תוך השמיים
על שפת ים התיכון הבוער. |
|
|
אני אדום, אני
צועק.
בפה פחות
אזדעק.
כמו הלוייתן,
פעור הלוע.
מאיים, אותכם
לבלוע.
לתוך אפי, אתם
רואים.
בכל פעם, כשאתם
באים.
אך לי, זה לא
מפריע.
לבמה חדשה, אני
מצדיע!
צרצר בפואמה
לאיש/ה האדום/ה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.