|
כתבתי את היצירה הזאת בשיעור לפני השיעור ראשון שלי בארבע
המעמד הנשגב הבלתי נלאה
במערכת ההיררכית המתנשאת
לא עוד אותן כתוביות על דף לבן
לא עוד תקווה לעליונות בעולם
ממבט של מעוף ציפור
אל גמד נעלך מתהלך ונשכח
בעולם הקר והמנוקר בודד ונשבר
נתון לרחמי הגורל האכזר
כל אדם מתנכל ואני מתפעל
למה, הו, למה להתעלל
שנאה מוקצנת ומחשבות טרס
נקמה באקדח או ניבי ערס
רק רגע רועש אחד ואז חיים שלווים בשממה
לאחוז בצווארה, לחוש את הדממה.
ברצוני רק לשרוד אך עליהם זה מעיק.
לפגוע להשמיד לבזוז כל טוב,
כל רכוש שנחשב הוא בלבד רכוש גנוב.
האיבה היגון.
לגדוע את הבעיה משורשה
להחריב את שרידי הפלישה
רק רגע של רעש ואז חיים של דממה...
לא עוד... |
|
|
ויברא אלוהים את
האור וינוח,
ויברא את הארץ
והשמים וינוח,
ויברא את החיות
וינוח, ויברא את
האדם וראה כי
טוב וינוח,
ויברא את האישה
ומאז לא הוא ולא
האדם ינוח...
גולנצ'יק |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.