|
אליך באתי מנדודיי
ולעורי בדידות
אריג דקיק של לילותיי
עוטף צללי ילדות
כל רכושי שלל כיסופים
בתיבות נעולות וגנוזות
קורי זכרונותיי כמוסים
תלויים על הקירות
על פניי צעיף האתמול
מרובב מדמעות
בנעליי צורב החול
מדרכים עקלקלות
צרובת שמש מדבר
מוכת רעב ורוחות
וגופי בערגה ממוסמר
על מפתן הכמיהות |
|
|
הסלוגן הוא
תופעה מיוחדת
בהסטוריה של
ההומור. היחוד
שלה הוא לא
בהופעתה באתר
תרבות, שכן זה
בעל תקדימים
רבים. הייחוד
הוא בכך שהסלוגן
לא נגמר עד שהוא
נגמר - הווה
אומר בחתימה.
הפאנץ' מבצע אם
כן תפנית חדה
לשם הכותב
והמספר הופך
לחלק אינטגרלי
בבניית ההומור.
חוקר הסלוגנים
גרסא שתיים
נקודה אחת, נותן
דוגמה לחתימה
שהורסת סלוגן
שלם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.