אחרי יום ארוך וחם בשמש,
החום נצמד אלי כמו עור שני.
אבל אני יודע בדיוק מה יגרום לי להרגיש חדש,
מקלחת קרה כדי לשטוף את המקום שהייתי בו.

המים פוגעים בעור שלי כמו אלף מחטים זעירות,
אבל התחושה היא לא פחות מאלוהית.
זה כמו מזור לשרירים הכואבים שלי,
ואני מרגיש שהגוף שלי מתחיל להירגע.

נתזי המים עולים סביבי כמו הילה,
כשהמים הקרירים שוטפים את הלחץ שלי.
אני עוצם את עיניי ופולט אנחה, הו,
זה הרגע שחיכיתי לברך.

כל טיפה היא כמו נשיקה אלוהית,
תזכורת שאני חי וקיים.
וכשאני יוצא החוצה, מרגיש כל כך בסדר,
אני יודע שמחר יהיה סיפור חדש לספר.