|
זיו כץ / המתורבתים או לא להיות |
רק היום אני מבין
שבגללך הייתי עיוור
לראות את כל האנשים
המתורבתים באור חיובי
כמו שמרתי לך פינה של כבוד
שיום יבוא ותראי לי שיש שם עם מי לעבוד
ואלוהי הראה ממש כמברר את הפסולת
הגיע סבלנותי לקצה היכולת
איך לא הבחנתי
לא הרגשתי באגו
דברים שאני שם לב תמיד
כמו פלאש בק הכו בי
מתנה שנתן לי אלוהי שהרגש הולך
המוח מחשב מסלול מחדש
אגו של תרבות שלא קיימת
אפילו לא על אדמה תקינה
ואף על פי יודע אני בסוד
שבכללי יש שם אנשים עם כבוד
אבל בפשט אני לא רואה דבר
צריך לנענע אותם שנגמר
רק היום אני מבין
שאת עושה אותי עיוור
לראות את הרע שאמורים לראות
המתורבתים או לא להיות |
|
החיים הם כמו
קוקה קולה -
מתוקים, עכורים,
ונגמרים מהר.
סופר-בורקס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.