גילי ריד / כמה ימים שלי |
הוריי נסעו לחופשה לכמה ימים
הבית לרשותי
ופתאום הרגשתי מעין הקלה בפנים
כאילו יש אותי
השקט של הלילה
הפך להיות שלי
ואין מי שימנע ממני
להיות אני
אפשר לנגן מתי שארצה
אתלה כביסה מחר אמתח את הקצה
לאכול מה שמתחשק בלי שאף אחד יצפה
אהיה אדון לעצמי ומעצמי ארפה
ועכשיו שאני לבד
הכל עצר מלכת
גם לחדר אין סאונד
בפה יש טעם של מתכת
ודווקא כשהכל מותר
מתעורר בי צורך לבכות
אגרופים קפוצים
ועוויתות מלופתות
ומעולם לא הרגשתי
כזה חוסר נוחות בעור
אז אני לא אפסיק לזוז
עד שיהיה טוב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|