שלכת
פעם עמדתי גבוה, גאה וחזק
מגדלור של תקווה, שיר מנחה
אבל כשהעלים החלו לנשור
העולם שלי היה מסודר אחרת

רוחות השינוי החלו לנשוב
ועד מהרה החלו העלים שלי ללכת
ראיתי אותם נופלים, אחד אחד
עד שהענפים שלי היו חשופים ובטלים

צינת הסתיו מילאה את האוויר
כשעמדתי לבד, מופשט וחשוף
אבל גם במצבי המוחלש
ידעתי שבקרוב זה יהיה נהדר

כי בדיוק כמו שהעונות באות והולכות
כך גם אחזיר את הזוהר שלי
וכשהאביב יגיע מחדש
אני אפרח שוב, רענן ונכון.

גשם
טפטוף הגשם
נופל ב-רכות על השמשה
צליל מרגיע, פעימה עדינה
סימפוניה, כל כך מתוקה

טיפות הגשם רוקדות על האדמה
יצירת מוזיקה, מסביב
מנגינה שממלאת את האוויר
שיר של חיים, כל כך נדיר

הגשם מביא חיים לכל מי שהוא פוגש
הפרחים, הדשא והעצים שהוא מברך
זה מזין ומקיים
מתנה משמיים, כל כך פשוט

אז תן לגשם לרדת עליי
תן לזה לשטוף את הדאגות שלי
כי בגשם אני מוצא את שלוותי
רגע של רוגע, שחרור מתוק.

ים
הים, כחול עצום ואינסופי
עולם של פלא, חדש תמיד
גליו מתנפצים על החוף
סימפוניה, לנצח

הים, מקום של מסתורין
עולם של עומק והיסטוריה
המעמקים שלו טומנים סודות, שלא סופרו
ממלכה של פלא, לראות

הים, כוח כוחו של הטבע
כוח שממלא אותנו בהנאה
הגלים שלו יכולים להרגיע, או שהם יכולים להשתולל
כוח שצריך לכבד, בכל עידן

הים, מקום של חלומות אינסופיים
עולם של אפשרויות אינסופיות, כך נראה
האופק שלו קורא לאמיצים
אתגר, להיענות בחן

אז הבה ניענה לקריאת הים
ונחקור את מעמקיו, בלי סוף
כי בים אנו מוצאים את נשמתנו
מקום של שלום, שבו אנחנו שלמים.