בבית לא עשיר במיוחד,
חי אדם עם הפרעות מלנכוליות.
הוא מילא את ביתו בפרחים בהירים,
בתחילת האביב, מראה יפה.
גם נרקיסים, צבעונים ויקינתונים,
לילך, ורדים וסיגליות בכחול.
הוא מילא את חדריו בבושם המתוק שלהם,
זו בריחה ריחנית מאפלולית החורף.
כי בחורף הוא היה כל כך עצוב,
החושך והקור גרמו לו להרגיש כל כך רע.
אבל כשהאביב הגיע ופרחים פרחו,
לבו נרגע, רוחו התחדשה.
הוא מצא שמחה בצבעים ובריחות,
תזכורת שלחיים יש את הרגעים שלהם.
ולמרות שהוא לא היה עשיר או מפואר,
הוא מצא אושר ביד הטבע.
אז בואו נלמד מהסיפור של האיש הזה,
למצוא שמחה בדברים הקטנים ששוררים.
כי גם בעצב, יש תקווה ואור,
בדיוק כמו הפרחים שפורחים באופק הזמן. |