במטע, תחת השמש,
עומד על עץ פרי ש-בשל בשמש.
אישה מושיטה יד לפרי,
פרי מתוק כל כך, שהלב שלה חג במהירות.

היא נוגסת, המיץ זורם,
במורד הסנטר, על בגדיה.
אבל לא אכפת לה, היא רוצה עוד,
הפרי הזה, הצמא שלה, זה אכן עירוי.

עם כל ביס, היא מרגישה חיה,
חושיה מתגברים, היא לא יכולה להכחיש.
התאווה לפרי, היא ממלאת את נשמתה,
הגוף שלה, הוא לוקח שליטה מלאה על תאוותה.

היא מתענגת על כל טעם וריח,
הפרי הזה, התאווה שלה, זה משכר.
ובזמן שהיא אוכלת, היא מרגישה כל כך חופשיה,
העולם סביבה, הוא דועך לים.