בדשא רחב הם משחקים ורצים,
הצחוק שלהם מהדהד בשמש,
כדורים ירוקים, אדומים וכחולים שהם זורקים,
השמחה שלהם, אוי, איך זה משמח.

עם כל מעבר, הם הופכים נועזים יותר,
האושר שלהם נראה לעין,
העולם סביבם מתפוגג,
כשהם מתחממים ביום המושלם הזה.

אבל מעט הם יודעים, הסוף קרוב,
ענן אפל באופק, הו, כל כך ברור,
העולם שהם מכירים ייעלם בקרוב,
וכל צחוקם יהפוך לאבל.

אבל בינתיים הם משחקים בלי אכפתיות,
בדשא רחב, עם השמש בשיער,
התמימות שלהם, דבר יקר,
זיכרון שייחקק לנצח.