לבד בבית, אני מחכה בנשימה עצורה
געגועים לאהבה שלי, שאיתה חלקתי את העומק שלי
אלגנטית ואינטליגנטית, אני, הם אומרים
אבל בלי האהוב שלי, אני מרגישה אבודה מ-כל הבחינות

הלילה חשוך, והכוכבים בהירים
אבל שום דבר לא יכול למלא את הריקנות הזאת הלילה
הלב שלי כואב מגעגועים וקינה
בעודי כמהה למגע של חיבתה של אהבתי

בבדידות, המחשבות שלי נודדות חופשי
נזכרת בזיכרונות של אהבה והרמוניה
אבל הדממה מהדהדת בבדידות
בזמן שאני מחכה לליטוף המתוק של אהבתי

הו, כמה הלוואי שהאהוב שלי היה כאן
לגרש את הבדידות והפחד הזה
אבל עד אז, אחכה עם אהבה בלב
בתקווה שבקרוב כבר לא ניפרד.