[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליסה ארגמן
/
לבד בבית

לבד בבית, אני מחכה בנשימה עצורה
געגועים לאהבה שלי, שאיתה חלקתי את העומק שלי
אלגנטית ואינטליגנטית, אני, הם אומרים
אבל בלי האהוב שלי, אני מרגישה אבודה מ-כל הבחינות

הלילה חשוך, והכוכבים בהירים
אבל שום דבר לא יכול למלא את הריקנות הזאת הלילה
הלב שלי כואב מגעגועים וקינה
בעודי כמהה למגע של חיבתה של אהבתי

בבדידות, המחשבות שלי נודדות חופשי
נזכרת בזיכרונות של אהבה והרמוניה
אבל הדממה מהדהדת בבדידות
בזמן שאני מחכה לליטוף המתוק של אהבתי

הו, כמה הלוואי שהאהוב שלי היה כאן
לגרש את הבדידות והפחד הזה
אבל עד אז, אחכה עם אהבה בלב
בתקווה שבקרוב כבר לא ניפרד.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"מתישהו בעוד
אולי אלף שנה של
תהליך
אבולוציוני
הג'וקים יהיו
עמידים לא רק
לכל הכימיכלים
שנרסס אותם בהם
אלא גם יפתחו
עמידות לנעל
בית... אז מה
תעשי אז?!"

"אשתמש בסנדל".

אחת משוחחת עם
אחותה הקטנה על
אבולוציה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 21/5/23 13:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליסה ארגמן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה