|
היה זה לילה חיוור
בו מה שמו יצא את ביתו
כדי לקנות סיגריות.
הגשם שטף כמו סוף העולם
אבל הוא היה חייב סיגריות.
הוא היה לבוש היטב
והייתה מטרייה בכף ידו
פתוחה.
המטרייה נועדה
לסוכך עליו מהגשם.
והגשם היה כבד מאוד.
והמטרייה הייתה שחורה מאוד
וגם גדולה מאוד.
הוא ניסה לעבור את הכביש
אל תחנת הדלק.
בכביש היו שני נתיבים מקבילים.
הוא עבר נתיב אחד
וחיכה לרמזור כדי לעבור נתיב שני
על אי תנועה.
אך המטרייה נסגרה עליו.
הוא ניסה לפתוח אותה
אך לא הצליח
המטרייה סגרה על ראשו.
הוא לא ראה דבר
ושמע רק את קול הגשם והמכוניות.
המטרייה לא נפתחה.
אכן זה היה עסק ביש.
ולא רק זאת
אלא שהמטרייה כמו בלעה אותו
היא שאבה אותו לתוכה.
הוא נאבק
אך ללא הצלחה.
כל גופו נשאב לתוך המטרייה
קודם הראש
ולבסוף כפות הרגליים.
ואז לא היה מה שמו
רק מטרייה שבעה.
חלף אדם ללא מטרייה
ואסף את המטרייה.
האם הוא יהיה הקורבן הבא?
זאת לא נדע
אלא אם תעבור הרפורמה המשפטית. |
|
- על מה את
מתחרטת?
"על המכנסיים
הלבנים ההם
מקסטרו. מאתיים
חמישים שקל
בשביל מה?
להיראות כמו
איזו ג'יי לו
מהשכונה עם תחת
בגודל מזרח
ירושלים".
- לא, משהו
משמעותי שעשית,
ואת מתחרטת
עליו.
"אה, אז מלחמת
יום כיפור".
(מתוך הראיון
האינטימי
והבלעדי עם איזה
אחת. בקרוב). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.