אני חי את הרחוב, חביבי
את השחור מתחת לציפורניים
את השיער המגודל
את הנעליים הכבדות המרופטות
אני חי את היבלת בתחתית כף הרגל
את עשן המכוניות,
ש-כל הזמן כמו מנסות לדרוס אותך
אני חי את המהגרות הזקנות חמוצות הפנים,
שמסתכלות בך כאילו אכזבה מהחיים
את הפועלים שנראים לא כל-כך חכמים,
אבל הם נותנים את הדם שלהם
ולא רק למען כסף
ואז בלי לדבר עם אף-אחד ואף-אחת,
אני חוזר הביתה צ'יק-צ'ק
פורק את הסחורות
ועושה את שלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.