New Stage - Go To Main Page

אדון גימל
/
החיוך נשאר

כבר זקנתי, גברת
מטייל עם מטרייה כדי להתאמן על מקל
אנשק אותך, אבל לא יכול להכניס,
כי אין לי און
בטח את חושבת -
מה, אני יכולה להעמיד לו
אבל טובות ויפות ממך ניסו
ולא הצליחו
היית כל-כך יפה, היית נמרה,
פראית
טוב שהיו לנו את ההזדמנויות אז
מכיר לך תודה עמוקה,
עד עצם היום הזה,
שנתת לי ממך אז
את לא יודעת מי משאיר לך פרחים ליד הדלת,
בבוקר יום שישי...
אני מצחקק לעצמי
כפיות טובה היא דבר רע
ואני אסיר תודה
לכן מחמם את ליבך קצת והיטב,
שלא תפסיקי לחייך
כי החיוך עדיין נשאר מתוק.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 11/5/23 15:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אדון גימל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה