ליסה ארגמן / נפילה |
אף-אחד לא נוגע לי בציצי
אני בוכה המון, אבל בלב
אני רוצה שינשקו לי את הירכיים
כאות כבוד כשאני עירומה ומפושקת
ואז שיחדרו כאילו בפעם הראשונה,
ביראת כבוד
ויהיו קשובים לכל גופי ולנשימותיי
אף-אחד לא מלטף לי את הלב,
אני נוגעת בעצמי
אני אוהבת לישון,
לפעמים אני שוכחת לבדוק אם הדלת נעולה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|