מיכאל סברה / לילות |
שדוקר אותי בלב
אני בולע סיגריות כמו ממתקים
ואני בסדר עם זה
השיער שלה היה שחור
היא הייתה יפה מאוד,
היא עדיין יפה
אבל השיער שלה היה שחור
והשיער שלה הסתיר את פניה
השיער שלה הסתיר את עיניה
היא לא ראתה דבר
היא עסקה במרקחות
בימים מלקטת צמחים
ובלילות רוקחת רעלים
היא תמיד נראתה רדופה
בורחת מהצל של עצמה
הצל לאורו של הירח
שהיה מטרף את דעתה
בביצות ובמדמנות ובחולות ובמדבריות,
של חייה
של לילותיה
כל ימיה היו לילות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|