כל הלילה
הולכתי אתכם אחרי, מושך בחוט הזיכרון
בוואדיות של נבי מוסא
בואכה ים המוות.
ירדנו אל מי הנהר,
שם התחוור לי בין סלעי החוואר:
המוות ישיגנו. התחננתי
אליכם,
לצלול איתי בבריכה
רדודה עד שהמציאות
המתעקשת לאחוז בארץ הזאת
להשיב בניה באבנים חיוורות,
תסלח לנו
על שהעזנו לחיות.
אני עולה והמים
פוקח עיניים
פניכם כפני השם
ולא ידעתי שם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.