חבל שלא נרשמתי ללימודי ספרות ומגדר
באוניברסיטת תל אביב. או סתם
מכללה מלאה בכוסיות. עבודת התזה
שלי בספרות השוואתית בנושא החוט המקשר בין ז׳וז׳ה סארמאגו
והרוקי מורקמי
הייתה מתחילה יפה,
ואז מגבירה וטוענת שזה לא חוט אלא חוטים,
לא חוטים אלא קשר עמוק,
לא סתם אלא בחבל עבותות,
מסכמת בתיאור החוליות המוצקות, נחושת קלל, בשרשרת הברזל
והדורות.
נספח א׳ אפוס רחב יריעה
של שירת ריקארדו ריש,
היה מרגש!
גולת הכותרת הופיעה במשוב לתלמידים ששלחה מזכירת החוג,
זאת שהולכת בלי תחתונים.
אני כתבתי:
הכי סבבה פה זה שיש מלא סטודנטיות לזיין. |
